היער

הַיַּעַר פָּגַשׁ אוֹתִי בִּתְבוּנָתוֹ

וְנָתַן לִי לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת רַגְלַי

הִצִּיעַ לִי אוֹצְרוֹת אֲשֶׁר טְמוּנִים בּוֹ, גְּלוּיָם לָעַיִן

וְגַם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם נִרְאִים עֲדַיִן

בָּאֲוִיר הַחַם שֶׁעָלָה מִן הָאֲדָמָה

בִּשְׁעוֹת בֵּין הָעַרְבִיִּים

עָטַף אוֹתִי בְּחִבּוּק

וַאֲנִי פָּסַעְתִּי בּוֹ, מִסְתַּכֶּלֶת וְרוֹאָה

מַרְגִּישָׁה בַּיִת